השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבת י״ח

מהדורה: תורת-אמת

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבת י״ז:ל״ה השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבת י״ט:ו׳ »

10 תוספתא כפשוטה על שבת פתח ↗

73. כוחל, ר' שמעון בן לעזר אומ' אם לרפואה וכו'. במשנתנו פ"ח סמ"ג: כחול, כדי לכחול עין אחת. ופירשו בירושלמי פ"ח ה"ג י"א ע"ב: שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת חבירתה ויוצא לשוק. וכן בבבלי פ' א', לפי פירוש הר"ח ורש"י. ובמחברת הערוך לר"ש פרחון ערך צם, נ"ז סע"ב: מנהג ארץ ישראל ובבל ואספמיא כל הנשים מכסין פניהן בסדין, וכשכורכין אותו על פניהן מניחות דרך שפת הסדין חור אחד כנגד עין אחת להסתכל בו וכו'. ולפלא שלא הזכיר מקורות חז"ל. ובס' היובל לכבוד ר"ל גינצבורג, עמ' רס"ט, הבאתי אף ממקורות חיצוניים קדומים שכן היה המנהג.ובבבלי שם הסיקו שר"ש בן אלעזר אינו חולק על משנתנו, והוא מדבר בעירניות114כלומר, בכפריות, כפירוש הגאונים ורש"י, עיין אוה"ג, התשובות, עמ' 79. שנוהגות לצאת גלויות פנים. ועיין בהשגות הראב"ד פי"ח מה' שבת ה"י שחלק על פירוש זה, אבל הגאונים והר"מ ידעו כן מן המציאות של זמנם, וכן נוהגות הכפריות הערביות גם בזמננו, בניגוד לבנות ערים גדולות. ובר"מ ה' שבת הנ"ל: המוציא כחול בין לרפואה בין לתכשיט כדי לכחול עין אחת, ובמקום שאין דרכן להתקשט אלא בכחילת שתי עינים והוציאו להתקשט עד שיוציא כדי לכחול שתי עינים. ולפ"ז הכל תלוי בדעתו ובכוונתו, ועיין בתוספות פ' א' ד"ה אם לרפואה.

28 משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

הַמּוֹצִיא פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִּכְלִי פָּטוּר. שֶׁהַכְּלִי טְפֵלָה לוֹ וְאֵין כַּוָּנָתוֹ לְהוֹצָאַת הַכְּלִי אֶלָּא לְהוֹצָאַת מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וַהֲרֵי אֵין בּוֹ כַּשִּׁעוּר. לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא אָדָם חַי שֶׁאֵינוֹ כָּפוּת בְּמִטָּה פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה שֶׁהַמִּטָּה טְפֵלָה לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַמּוֹצִיא קֻפַּת הָרוֹכְלִים אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ הוֹצִיאָן בְּתוֹךְ כַּפּוֹ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. שֵׁם הוֹצָאָה אַחַת הִיא:

1 המוציא כחול וכו'. כתב הראב"ד ז"ל דבר זה כתב במקום עירניות האמור בגמרא ופירושו לא נהיר אבל עירניות שאינן צנועות ולעולם מתקשטות שתי עינים, עכ"ל:

1 המוציא פחות מכשיעור וכו'. כתב הראב"ד בירושלמי מפרש כהלין תותים שהן צריכים לכלים, עכ"ל:

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבת י״ז:ל״ה השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבת י״ט:ו׳ »